פסק-דין בתיק ת"ק 5539-10-12

הרקע והצדדים

1.      עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 19.04.12 בצומת הרחובות יבנה ומאז"ה בתל אביב.

2.      לטענת התובע 2 (להלן: "נהג התובע"), הוא נסע בנתיב הימני ברחוב יבנה, שהוא כביש חד סיטרי, כדי לפנות ימינה. התובע טען כי עצר והמתין כדי להשתלב בפניה, כאשר נפגע מרכב הנתבעת 2 הנהוג על ידי הנתבע 3 (להלן: "הנתבע") שפנה מהנתיב השמאלי ופגע בחלקו הקדמי-שמאלי של רכב התובע 1 (להלן: "התובע").

3.      לטענת הנתבע, הוא פנה ימינה כאשר לפתע חש בחבטה בצידו הימני אחורי של הרכב, בשל כך שנהג התובע שנסע אחריו נכנס למפרץ החניה הפנוי וניסה גם הוא לפנות ימינה.

4.      במהלך הדיון, העידו הנהגים וכן אשתו של התובע, שהיתה נוסעת ברכב התובע. 

דיון והכרעה

6.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גירסתו של התובע  ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ברובה, הכל כפי שיפורט להלן.

7.      למרות שעדותה של גב' דיין לא הועילה לתובע, מאחר והיא ככל הנראה לא שמה לב לדרך לפני התאונה ולא יכלה לתאר את התרחשותה, קביעתי נסמכת על המוצגים ועל עדותו של הנתבע בעצמו.

8.      מצאתי כי עדותו של הנתבע אינה אמינה, בשל אלה:

האחד - הוצגו בפני תמונות הצומת בה אירעה התאונה (נ/1) מהן עולה כי אין במקום מפרץ חניה, ולפיכך טענתו של הנתבע כי נהג התובע ניצל את מפרץ החניה כדי להידחף בצידו הימני של רכב הנתבע, אינה מתקבלת על דעתי. 

בנוסף, בטופס ההודעה למבטחת שלו (נ/3) רשם ש"נשבר פנס אחורי ימני", כאשר התמונה שבה נראים שני כלי הרכב מיד לאחר התאונה (נ/2) מראה כי נקודת הפגיעה ברכב הנתבעים היא מעט לפני הגלגל האחורי, ולפיכך שבר בפנס אחורי ימני אינו יכול להיות פועל יוצא של תאונה זו.

מעבר לכך, הנתבע טען כי:

"התחלתי לפנות וממש סיימתי לפנות הרגשתי את המכה בגלגל האחורי שלי. אני כבר בתוך הנתיב לאחר הפניה ימינה".

דברים אלה אינם מתיישבים עם התמונה (נ/2), שם נראה רכב הנתבעים כאשר הוא עדיין ברח' יבנה כשהוא נעצר על מעבר החציה.

זאת ועוד, נראה מהתמונה כי זוית הפניה שביצע הנתבע הינה זוית חדה מאד, עובדה התומכת בטענת התובע כי פנה ימינה מחלקו השמאלי-קיצוני של רח' יבנה.  תמונות הצומת מעלות כי מדובר לכאורה בכביש בעל נתיב אחד, אך הוא רחב מספיק לשני רכבים זה בצד זה. באם התובע פנה מתוך צידה הימני של הדרך, יכול היה הנתבע - שרכבו גדול והוא צריך כנראה קשת רחבה יותר לבצע את הפניה - להגיע משמאלו של נהג התובע ולפנות כך שהוא חוסם את נתיב נסיעתו של נהג התובע.

9.      אין מחלוקת על כך שהנתבע פנה ימינה ולא הבחין ברכב התובע, לא לפני הפניה ולא במהלך הפניה. בכתב ההגנה נטען כי הנהג  פנה ימינה "כשלפתע חש בחבטה בצידו הימני אחורי של הרכב". השימוש במילה "לפתע" משמע, שהנתבע לא צפה את פניית נהג התובע מימינו ולא הבחין בו קודם לכן. גם בעדותו ציין הנתבע :

"לא ציפיתי שמשהו יכנס מצד ימין שלי... אני לא ראיתי את התובע מגיע, אני הסתכלתי שמאלה שהגעתי לצומת."

.         טענתו של הנתבע כי הסתכל רק שמאלה ולא חייב לעצור מאחר והוא נוסע ברכב גבוה עם שדה ראיה, אינו פוטרת אותו מלבחון את הדרך מאחוריו ומימינו לפני ביצוע הפנייה.

נראה כי הנתבע הסתכל שמאלה תוך כדי פניה בעת ובעונה אחת, ולכן לא הבחין בנהג התובע. המסקנה המתבקשת היא כי לו היה הנתבע בודק במראות רכבו את מצב התנועה מאחוריו ומימינו  בטרם פנה, היה מבחין ברכב התובע והתאונה היתה נמנעת.